הפוסט הזה אמור להתחבר לפוסטים ״למה גיוס אנליסטים עדיין שבור״ ו״ה־AI שבר את הסימנים שעליהם נשען הגיוס שלכם״, שפרסמתי בימים האחרונים. לא יודע כמה ימים בדיוק — זמן הוא מוסכמה חברתית לא רלוונטית שהחלטתי שאין בה צורך בערך במרץ 2020.
כשאנשים מדברים על להשתפר באנליזת דאטה, הם בדרך כלל מתכוונים לתרגול.
עוד תרגילים, עוד מערכי נתונים, עוד בעיות לפתור.
על פני השטח, זה הגיוני.
תרגול אמור להוביל לשיפור.
הבעיה היא שרוב התרגול הזה לא דומה לעבודה אמיתית.
תרגילים טיפוסיים הם נקיים, מסודרים וצפויים. השאלה מוגדרת היטב. הדאטה מסודר.
יש הבנה משתמעת שבסוף מחכה תשובה ״נכונה״. אם תעקבו אחרי הצעדים הנכונים, תגיעו אליה.
זאת לא הדרך שבה אנליזה אמיתית עובדת.
במציאות, החלק הקשה ביותר הוא לא לבצע את הצעדים.
הוא להבין אילו צעדים בכלל שווה לבצע.
השאלה לעיתים קרובות מעורפלת, הדאטה חלקי או מבולגן, יש כמה כיוונים סבירים, ואף אחד לא מבטיח שאחד מהם יוביל למסקנה מסודרת.
אז כשמישהו עובר מתרגול לעבודה עצמה, החוויה עלולה להיות מבלבלת.
כמעט אף פעם לא בגלל שאין לו יכולת, אלא כי הוא התאמן בסביבה שמכוונת לדברים הלא נכונים.
זה קצת כמו להיזרק באמצע קמפיין של מבוכים ודרקונים בלי הקשר. למדתם איך המכניקה עובדת, ופתאום מצפים מכם לקבל החלטות בלי לדעת את כל הסיפור, מה מונח על הכף, או אפילו מה המטרה.
רוב פלטפורמות התרגול מחזקות את הפער הזה בלי להתכוון. הן מתגמלות נכונות, מהירות והשלמה. הן מעודדות אנשים לעבור ביעילות משאלה לתשובה. עם הזמן זה יוצר הרגל: לחפש את הדרך הקצרה ביותר למשהו שנראה נכון.
אבל אנליזה אמיתית מתגמלת שיקול דעת הרבה יותר ממה שהיא מתגמלת מהירות.
היא מתגמלת את היכולת לדעת מתי להאט. מתי לערער על מסגור הבעיה. מתי לבדוק משהו שאולי לא יוביל לשום מקום, רק כדי לוודא שאתם לא מפספסים משהו חשוב.
בלי זה, מקבלים אנליסטים שמצוינים בביצוע הוראות, אבל מתקשים כשההוראות לא ברורות. הם יכולים ללכת במסלול, אבל מהססים כשהם צריכים ליצור אחד. אתם יודעים, Analysis Paralysis — קריצה קריצה, מרפק לצלעות.
התוצאה היא עבודה שנראית פעילה אבל חסרה עומק. קורים המון דברים, אבל לא באמת מגלים הרבה. יש לזה איכות מסוימת של ״איש משפחה״: רגעים מנותקים שכל אחד מהם בסדר בפני עצמו, אבל הם לא באמת מתחברים למשהו משמעותי.
כדי לתקן את זה לא צריך יותר תרגול. צריך תרגול אחר.
תרגול שיש בו עמימות. תרגול שמכריח לעשות פשרות. תרגול שבו התוצאה לא נקבעה מראש, וההערכה מתמקדת בדרך שבה הגעתם אליה, ולא רק במקום שבו נחתתם.
חלק מהפלטפורמות מתחילות להתקדם בכיוון הזה. למשל XP Lab, שבגילוי נאות היא משהו שאני מפתח. אבל הנקודה הרחבה נכונה בלי קשר לכלי.
אם אתם רוצים אנליסטים טובים יותר, אתם צריכים לאמן את הדבר שבאמת חשוב.
והוא לא ביצוע.
הוא חשיבה.
